1
00:01:02,958 --> 00:01:08,541
סרטון ביתי של FILMEXPORT
מתנות

2
00:01:08,542 --> 00:01:14,041
כשהחתול מגיע

3
00:01:14,042 --> 00:01:19,959
מככב

4
00:01:39,792 --> 00:01:45,582
בתפקידי ילדים

5
00:01:45,583 --> 00:01:53,915
שותפים
איורי סאונד

6
00:01:54,042 --> 00:01:59,749
סיפור מאת / תסריט מאת
דיאלוג שיתוף פעולה

7
00:01:59,750 --> 00:02:02,707
מוזיקה מאת

8
00:02:02,708 --> 00:02:08,541
התזמורת הסימפונית הסרט בניצוחו של

9
00:02:08,542 --> 00:02:14,332
עורך סרטים
עורך סאונד

10
00:02:14,333 --> 00:02:20,249
מעצב תפאורה / מעצב תלבושות
אמן איפור

11
00:02:20,250 --> 00:02:28,534
מעצב תפאורה / תלבושות
איפור

12
00:02:28,667 --> 00:02:34,124
מצלמה שנייה / עוזר מצלמה
צלם

13
00:02:34,125 --> 00:02:39,624
אפקטים מיוחדים / עוזר אדריכל
מאמן בעלי חיים

14
00:02:39,625 --> 00:02:43,999
אפקטים קוליים / אפקטי מוזיקה

15
00:02:44,000 --> 00:02:48,499
טכנאי תאורה ראשי
עוזר עורך

16
00:02:48,500 --> 00:02:54,207
עוזר במאי ראשון
עוזרי הבמאי

17
00:02:54,208 --> 00:02:57,207
מפיקים שותפים

18
00:02:57,208 --> 00:03:00,124
מנהל אחראי על הפקה

19
00:03:00,125 --> 00:03:03,249
מנהל צילום

20
00:03:03,250 --> 00:03:06,416
בימוי

21
00:03:06,417 --> 00:03:14,701
נעשה על ידי הקבוצה
מעובד על ידי המעבדות

22
00:03:40,667 --> 00:03:45,505
פעם, היה...
יותר היה ממה שלא היה.

23
00:04:02,750 --> 00:04:06,041
לצפות בהמולת החיים,

24
00:04:06,042 --> 00:04:11,124
תמיד משעשע. וזה כיף,
כשאוהבים אנשים.

25
00:04:11,125 --> 00:04:13,457
עם זאת, צריך להסתכל על הדברים
מגובה ראוי.

26
00:04:13,458 --> 00:04:19,207
עם זאת, לא גבוה מדי, כמו אסטרונאוטים
כי בגלל חוסר המשקל שלהם,

27
00:04:19,208 --> 00:04:25,082
אפילו אין להם זמן
לשים לב מה באמת קורה.

28
00:04:25,083 --> 00:04:30,416
גובה צנוע ומגדל צנוע
לגמד עיר קטנה צנועה יעשה,

29
00:04:30,417 --> 00:04:37,128
ורואים טרגדיות גם כן
טרילוגיות.

30
00:04:38,583 --> 00:04:41,416
עכשיו, אני אראה מה היום
כמו היום בבית.

31
00:04:41,417 --> 00:04:45,332
אנחנו צריכים לראות שם חמש עגלות תינוק.
הו לא, כבר שש.

32
00:04:45,333 --> 00:04:51,215
אנחנו גדלים ללא שליטה ו
אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות בקשר לזה.

33
00:04:51,542 --> 00:04:55,166
אלה תיירים מרחוק
חוות שיתופיות.

34
00:04:55,167 --> 00:04:57,832
הם תמיד להוטים לבוא לכאן,
במיוחד במהלך הקציר,

35
00:04:57,833 --> 00:05:02,749
להעריץ את גמלוני הרנסנס שלנו
ולזלזל בבירה הטובה שלנו.

36
00:05:02,750 --> 00:05:07,499
וזה המומחה הכי גדול שלנו
על התנועה. שים לב אליו היטב,

37
00:05:07,500 --> 00:05:12,623
איך הוא מנהל תאונת דרכים. מזל בשביל
אותנו שאנשים לא מקשיבים לו.

38
00:05:12,958 --> 00:05:18,330
תראה, פרנק טימבר, או פרנק טיוב,
תלוי באיזו עבודה מוזרה הוא עושה.

39
00:05:19,042 --> 00:05:24,497
סוזן, היא הייתה מציירת כל היום.
גם הקטן מתאמץ.

40
00:05:24,792 --> 00:05:30,749
הטי, את שומעת אותי? למה אתה
לצייר רק עם גיר כחול?

41
00:05:30,750 --> 00:05:33,916
זה היחיד שיש לי, דוד.

42
00:05:33,917 --> 00:05:38,957
ובכן, למה לא,
אפילו לפיקאסו הייתה התקופה הכחולה שלו.

43
00:05:39,417 --> 00:05:47,373
אה, רכילות מקפיצה. היא תמיד קופצת,
כשהיא מציץ בחלון.

44
00:05:47,625 --> 00:05:51,791
היא הייתה רוצה לראות את זה,
השניים האלה לא נשואים, אתה מבין,

45
00:05:51,792 --> 00:05:55,339
אבל היא בוודאי תרצה שהם יהיו.
זו הדירה שלה.

46
00:05:56,417 --> 00:06:00,874
בעלי האכסניה חוגגים.
אבל זה לא יכול להיות משהו גדול, כמו שהם

47
00:06:00,875 --> 00:06:05,124
שותים מרחפים קטנים.
אלא אם זה מבקר מהמחוז

48
00:06:05,125 --> 00:06:11,006
או אפילו המשרד האזורי?
עם זאת, יהיו להם רחפנים גדולים יותר.

49
00:06:11,917 --> 00:06:15,957
ועם זה ג'ואי הקטן
אביו ג'ק, שלא מפסיק לספר

50
00:06:15,958 --> 00:06:21,414
כל אחד שיש לו דלקת פרקים.
אבל הוא באמת סובל מצמא.

51
00:06:22,083 --> 00:06:25,465
פרנק נושא לבנים.

52
00:06:27,667 --> 00:06:30,420
והם עדיין בודקים כאן.

53
00:06:31,958 --> 00:06:35,874
טוב אני אי פעם! ג'ק עובד?
הוא לא חולה?

54
00:06:35,875 --> 00:06:40,707
לא, הוא לא, הוא מתמוטט
ובריאה כרגיל.

55
00:06:40,708 --> 00:06:44,499
ומריאן תעזור לו,
היא כל כך חביבה.

56
00:06:44,500 --> 00:06:48,416
זו האמא של הילדה
עם הגיר הכחול.

57
00:06:48,417 --> 00:06:53,872
אני לא יודע אם היא אלמנה
או אם חד הורית,

58
00:06:54,208 --> 00:06:57,376
אחרי הכל, בואו לא נהיה פורמליסטים.

59
00:06:57,417 --> 00:07:00,584
איזה ג'ק-תחת!

60
00:07:01,417 --> 00:07:04,916
גם זה ג'ק-אס,
גם אם קוראים לו רוברט.

61
00:07:04,917 --> 00:07:08,166
אני לא יודע, מה הוא רואה עליה.
- אתה בטוח?

62
00:07:08,167 --> 00:07:11,963
אוי, אם לא, פשוט תגיד.
יש עוד זמן.

63
00:07:14,042 --> 00:07:18,832
צדקתי, זה מהאזור
משרד, יש להם סלון 603 שחור.

64
00:07:18,833 --> 00:07:22,374
החשבונות היו מסודרים,
וגם הרחפנים.

65
00:07:22,375 --> 00:07:25,957
כן, זה מיועד לנהג.

66
00:07:33,625 --> 00:07:35,880
וההופעה הסתיימה.

67
00:07:37,042 --> 00:07:42,757
הם יקחו אותו הביתה, הוא ישתפר
והוא ילך לפאב בעצמו.

68
00:07:43,792 --> 00:07:50,005
שוב פרנק? מה זה על הצוואר שלו?
איזו מדליה, מוזרה הייתי אומר.

69
00:07:50,917 --> 00:07:56,798
שלום. אם הם לא יציבו מגבלת עבודה
בשבילו, הוא יעבד את עצמו עד מוות.

70
00:07:57,875 --> 00:08:01,832
אני לא יכול לצפות בזה. בהתחלה,
זה נראה כמו אופרטה,

71
00:08:01,833 --> 00:08:06,874
אבל אם רוברט לא יתעשת,
הוא יסתיים בטרגדיה.

72
00:08:11,083 --> 00:08:15,507
האם תאהב אותי תמיד, עד
אתה מת?

73
00:08:21,708 --> 00:08:24,461
אני צריך ללכת הביתה לארוחת בוקר.
- לא...

74
00:09:55,792 --> 00:09:58,832
זה לא מדהים.
- איזו זריקה, אמא?

75
00:09:58,833 --> 00:10:02,830
רוֹצֵחַ!
- אני ורוצח? אתה טיפש.

76
00:10:02,917 --> 00:10:05,624
בשביל מה זה טוב?
אסור לירות בחסידות.

77
00:10:05,625 --> 00:10:09,749
אני יודע, אבל יש לי אישור מיוחד,
אתה רואה.

78
00:10:09,750 --> 00:10:12,541
רק תחכה, כשאנחנו נסחט את זה.

79
00:10:12,542 --> 00:10:15,749
היא יודעת שאנחנו לא עושים את זה
עבור עצמנו.

80
00:10:15,750 --> 00:10:18,374
מישהו יכול להגיד לי מהי העיר שלנו
מפורסם בזכות?

81
00:10:18,375 --> 00:10:21,541
למוזיאון המפוחלצים שלנו.
- ותגיד לי, המורה וכולכם,

82
00:10:21,542 --> 00:10:25,041
מה הייתה העיר שלנו בלעדיה
המוזיאון הממולא שלנו?

83
00:10:25,042 --> 00:10:28,499
לא יהיו לנו מפעלי שעווה.
- אתה צריך להבין

84
00:10:28,500 --> 00:10:33,582
כי חיה מפוחלצת בצורה מושלמת
הוא כלי הלמידה הטוב ביותר.

85
00:10:33,583 --> 00:10:36,666
לומדים מגופות, טוב?
לא התכוונתי אליך.

86
00:10:36,667 --> 00:10:39,666
ושאין חיה חיה
אינו חי, כמו חיה

87
00:10:39,667 --> 00:10:43,291
חי לפני וממולא אחרי.
- ממילא אתם רוצחים.

88
00:10:43,292 --> 00:10:48,082
הם לא אוהבים פרושות כנפיים.
יש לנו מזל שאין לנו כאלה.

89
00:10:48,083 --> 00:10:52,666
תקשיב, מר אוליבה, עם השק הזה
אתה יכול לדבר רק בשם עצמך,

90
00:10:52,667 --> 00:10:57,956
להבין? לעצמך בלבד.
וזה דורש קצת עשייה.

91
00:11:00,667 --> 00:11:05,505
לכו לעניינכם, כולם.

92
00:11:18,625 --> 00:11:22,421
רק דקה, אני קצת מאחר.

93
00:11:37,042 --> 00:11:39,581
שלום.

94
00:11:42,667 --> 00:11:46,249
וגם משהו בשבילך, ג'וני.
הנה אתה.

95
00:11:51,750 --> 00:11:55,131
יום טוב.

96
00:12:21,167 --> 00:12:25,416
יש לתקן את הקו הזה.
- גם אני רואה את זה. אני אתקן את זה.

97
00:12:25,417 --> 00:12:29,414
לַחֲכוֹת. נקה את זה, חבר.
- כמובן.

98
00:12:29,542 --> 00:12:36,499
זה יזרח...
אולדה, אתה לא יכול להיות... מתי...

99
00:12:36,500 --> 00:12:39,040
ובכן, טוב.
- אז...

100
00:12:39,083 --> 00:12:40,416
יום טוב.

101
00:12:40,417 --> 00:12:42,666
האם הילד הזה שלי לא טיפש?

102
00:12:42,667 --> 00:12:47,624
שְׁטוּיוֹת. הבן שלך הוא ילד חכם.
למרות זאת, הוא דורש טיפול.

103
00:12:47,625 --> 00:12:52,832
טיפול זה לא דבר קל, מתי
אחד הוא אלמן.

104
00:12:52,833 --> 00:12:56,215
ואפילו יותר, אם רוברט
הוא המורה שלו.

105
00:13:04,375 --> 00:13:08,124
תקשיב, רוברט,
מציין את הממונה עליך

106
00:13:08,125 --> 00:13:13,378
בתור רוצח בפומבי לא
נראה כמו ביקורת בונה.

107
00:13:13,458 --> 00:13:14,874
או עושה זאת?
- ובכן...

108
00:13:14,875 --> 00:13:18,332
אתה מבין, זה לא.
חוץ מזה, מעולם לא ויתרתי על הרעיון

109
00:13:18,333 --> 00:13:23,416
להביא אותך לדרך הנכונה.
שהוא רק אחד, כאמת, אה?

110
00:13:23,417 --> 00:13:27,624
במיוחד אם זו האמת שלך.
- האמת שלי?

111
00:13:27,625 --> 00:13:31,166
למה אתה מתכוון בזה?
שלכל אחד יש את האמת שלו?

112
00:13:31,167 --> 00:13:33,999
איזה מין רעיון זה,
איש צעיר. זְהִירוּת!

113
00:13:34,000 --> 00:13:36,166
סלח לי, חבר.

114
00:13:36,167 --> 00:13:40,249
כַּמוּבָן.
מימין, חבר.

115
00:13:40,250 --> 00:13:42,457
אני מבקש סליחה?
– אמרתי לימין.

116
00:13:42,458 --> 00:13:44,796
אה, ימינה.

117
00:14:15,708 --> 00:14:22,082
אנחנו תמיד אומרים שזה הדבר הכי נחמד
בעולם זה מה? ג'ואי?

118
00:14:22,083 --> 00:14:26,374
חֲבֵרוּת.
- ומה עוד, הטי?

119
00:14:26,375 --> 00:14:31,916
כֵּנוּת.
– כן, ומה עוד, אולדה?

120
00:14:31,917 --> 00:14:35,499
לא להתכופף לאף אחד.
- לא להתכופף לאף אחד, כן.

121
00:14:35,500 --> 00:14:40,339
והכל ביחד זה אומר להיות
אזרח טוב של העיר שלנו.

122
00:14:40,792 --> 00:14:46,791
עכשיו, כולם יכתבו, יציירו
או לצייר מה שהוא או היא אוהבים

123
00:14:46,792 --> 00:14:51,416
או לא אוהב בעיר שלנו,
או מה הוא או היא יאהבו

124
00:14:51,417 --> 00:14:55,213
להיות טוב יותר כאן.
קדימה כולם.

125
00:15:20,708 --> 00:15:24,624
אני יודע שאתה צופה בי,
אבל מה אני אמור לעשות?

126
00:15:24,625 --> 00:15:30,708
הייתי צריך כסף עבור המכונית ועכשיו
לדלק וגם לאמא.

127
00:15:30,833 --> 00:15:35,582
אם אני נותן לאורחים מה שהם
מגיע ולא למדינה,

128
00:15:35,583 --> 00:15:39,874
יכניסו אותי לכלא.
אם אני נותן למדינה מה ששייך

129
00:15:39,875 --> 00:15:43,043
לזה ולתת פחות לתיירים...
- בכל זאת יכניסו אותך לכלא.

130
00:15:46,792 --> 00:15:52,124
בבית הספר אמרנו את זה
הדבר הכי נחמד בעולם

131
00:15:52,125 --> 00:15:56,832
הוא כנות וידידות. אבל כמה
אנשים לא אומרים את האמת...

132
00:15:56,833 --> 00:16:00,832
אני לא אוהב את אבא שלי, אבל אני לא אוהב
תכתוב את זה,

133
00:16:00,833 --> 00:16:03,254
כי הוא היה מצליף בי.

134
00:16:04,000 --> 00:16:08,839
כיוון שהשאלה לא עומדת בשורה
עם הדרישות שלנו,

135
00:16:09,292 --> 00:16:17,248
חיוני לשים לב
להיבט המוסרי של העניין.

136
00:16:20,250 --> 00:16:26,131
ההיבט המוסרי של העניין...,
יש לך את זה?

137
00:16:56,792 --> 00:17:04,792
כשאלת הדרישות שלנו...
היכנסו! לא בתור, זה...

138
00:17:06,583 --> 00:17:09,499
הו, ג'ולי, חרוצה כמו תמיד.

139
00:17:09,500 --> 00:17:14,541
צ'רלי, תעצום את עיניך.

140
00:17:17,000 --> 00:17:20,168
אל תהיה טיפש, רוזי.

141
00:17:31,542 --> 00:17:38,454
למה, זה נפלא, מצוין,
זה מושלם לחלוטין.

142
00:17:38,875 --> 00:17:43,041
אתה אמן, חבר.
- אתה מכוון את הכתף שלך להגה.

143
00:17:43,042 --> 00:17:46,541
לא, רק עשיתי את החלק הטכני.
החלק הפיסולי הוא העבודה

144
00:17:46,542 --> 00:17:48,874
של המנהל שלנו.
- כרצונך,

145
00:17:48,875 --> 00:17:51,624
כל אחד לפי כישוריו.
לעוף מסביב.

146
00:17:51,625 --> 00:17:53,707
אני מבקש סליחה?
- עוף, כדי שהאשליה תהיה מושלמת.

147
00:17:53,708 --> 00:17:56,876
אתה מתכוון ככה?
-בדיוק.

148
00:19:00,375 --> 00:19:04,082
ילדים, היום נצייר
המציאות.

149
00:19:04,083 --> 00:19:08,507
החבר אוליבה יהיה המודל שלנו.

150
00:19:20,333 --> 00:19:23,300
אם אתה רוצה...

151
00:19:25,167 --> 00:19:28,334
אני יכול לספר לך כמה סיפורים.

152
00:19:28,667 --> 00:19:32,664
על איך שהתאהבת.

153
00:19:33,625 --> 00:19:37,835
על ימי המלחים שלך
ואיך נטרפת ספינה.

154
00:19:40,583 --> 00:19:49,080
אז על אהבה וסכנה.
למה לא.

155
00:19:50,125 --> 00:19:52,916
אלו שני דברים שעושים
גיבור מבחור רגיל.

156
00:19:52,917 --> 00:19:58,585
ורציתי להיות גיבור אז.
עדיין הייתי צעיר ונאה,

157
00:19:59,542 --> 00:20:03,670
אני כבר לא צעיר,
רק נאה.

158
00:20:05,667 --> 00:20:11,122
למה לא צחקת, הלן?
- אתה חתיך, דוד.

159
00:20:12,167 --> 00:20:16,591
תודה לך יקירתי.
ואל תקרא לי דוד.

160
00:20:17,375 --> 00:20:23,458
פעם הייתי ההיגוי השני
על ספינה יוונית אחת.

161
00:20:24,792 --> 00:20:29,417
יצאנו לים ביום יפה.
הכל היה בסדר גמור

162
00:20:29,500 --> 00:20:33,291
ורק כשעברנו
כף אין תקווה, זה היה פעם

163
00:20:33,292 --> 00:20:37,124
שנקרא כף אין תקווה, אתה מבין,
והיום זה כף התקווה הטובה,

164
00:20:37,125 --> 00:20:40,791
הכל משתפר.
אז, כשעברנו את השכמייה הזו,

165
00:20:40,792 --> 00:20:47,041
פתאום נכנסנו לסערה.
הסופה נמשכה 3 ימים ו-3 לילות!

166
00:20:47,042 --> 00:20:50,791
הסופה עשתה כל שביכולתה,
הספינה עשתה כל שביכולתה,

167
00:20:50,792 --> 00:20:54,707
עשיתי כל מה שיכולתי,
אבל הקפטן לא ידע כלום,

168
00:20:54,708 --> 00:21:00,590
נתקלנו בצוק
ונהרסו ספינה.

169
00:21:02,000 --> 00:21:08,582
למחרת התעוררתי
על חוף חולי, בלי לדעת

170
00:21:08,583 --> 00:21:16,583
איך הגעתי לשם. אף נשמה בסביבה
אני, אבל לארגזים והריסות

171
00:21:17,458 --> 00:21:21,791
ועיירה קטנה בקרבת מקום.
יצאתי לכיוון זה וכשהגעתי

172
00:21:21,792 --> 00:21:26,957
שם, מה אתה חושב,
לא הייתה נשמה ברחובות

173
00:21:26,958 --> 00:21:31,499
או בבתים, לא נשמה
בגנים, זה היה נטוש.

174
00:21:31,500 --> 00:21:37,169
ורק מרחוק, כאילו הובא
ברוח - שמעתי מוזיקה.

175
00:21:39,208 --> 00:21:47,165
מוזיקה קסומה, כמו מ
חליל קסם. אתה שומע את זה?

176
00:21:51,917 --> 00:21:59,836
אז עקבתי אחרי צליל המוזיקה
וזה הוביל אותי לכיכר קטנה,

177
00:22:00,333 --> 00:22:05,874
שם כל האנשים מהעיר
נאספו והקשיבו

178
00:22:05,875 --> 00:22:11,958
לקוסם המנגן בחליל קסם.
וילדה באה עם הקוסם,

179
00:22:12,500 --> 00:22:18,166
כל כך מקסים, מעולם לא ראיתי כזה
ילדה יפה בחיי,

180
00:22:18,167 --> 00:22:22,792
והסתכלתי הרבה מסביב.
שמה היה דיאנה.

181
00:22:23,542 --> 00:22:27,666
וכזה דיאנה רקדה
ושרה כל כך יפה,

182
00:22:27,667 --> 00:22:31,916
חתול הסתובב סביבה,
ולחתול היה משהו

183
00:22:31,917 --> 00:22:35,832
שאין לאף חתול בעולם.

184
00:22:35,833 --> 00:22:42,130
משקפי ראייה קטנים!
- באמת, דוד... מר אוליבה.

185
00:22:45,000 --> 00:22:49,424
עדיין יש לי אותם.
הנה הם.

186
00:22:51,250 --> 00:22:52,707
אני לא אתן לך אותם.

187
00:22:52,708 --> 00:22:55,876
לא, לך לכסאות שלך,
לשבת.

188
00:22:56,167 --> 00:23:00,166
המשקפיים הם הדבר היחיד
זה מזכיר לי את דיאנה.

189
00:23:00,167 --> 00:23:02,541
מי שבעיני גילם אז

190
00:23:02,542 --> 00:23:06,539
את כל היופי שבעולם
ואוקיינוס של מסתורין.

191
00:23:06,625 --> 00:23:11,124
אז מה קרה לי מיד?
- התאהבת.

192
00:23:11,125 --> 00:23:14,541
ואיך! נסעתי איתם
מכפר לכפר,

193
00:23:14,542 --> 00:23:18,291
מעיר לעיר, הצטרפתי אליהם
להראות ועשה הכל, חוץ מאחד

194
00:23:18,292 --> 00:23:24,375
דבר שאסור לי לעשות:
להוריד את המשקפיים של החתול.

195
00:23:24,708 --> 00:23:29,666
ולמה?
- שאלתי אותו דבר.

196
00:23:29,708 --> 00:23:35,045
אבל הם מעולם לא אמרו לי.
ברוך את עיניי, לאסי,

197
00:23:35,625 --> 00:23:40,049
אתה עובד עם זה.
זה מראה נדיר.

198
00:23:40,667 --> 00:23:46,122
אתה יודע שאתה יכול ללכת לקרקס
עם זה בתור speedpainter?

199
00:23:46,833 --> 00:23:52,086
איפה הייתי?
אז הם מעולם לא אמרו לי.

200
00:23:52,625 --> 00:23:57,464
עד שבוקר חם אחד נפלה דיאנה
ישן מתחת לתות פריחה.

201
00:23:58,042 --> 00:24:03,497
וכשמישהו נרדם מתחת
תות עץ, הוא חייב לומר את האמת.

202
00:24:03,917 --> 00:24:10,000
זה פתגם ישן, ערבי או...,
טוב מהמזרח הקרוב.

203
00:24:10,667 --> 00:24:15,091
אז כשדיאנה נרדמה מתחת
התות הזה,

204
00:24:15,792 --> 00:24:20,832
שאלתי אותה: "דיאנה ישנה מתחת
התות,

205
00:24:21,208 --> 00:24:27,249
למה אני לא יכול להוריד את המשקפיים של החתול?"
"כי," אמרה דיאנה עדיין ישנה

206
00:24:27,250 --> 00:24:32,705
מתחת לתות, "אם החתול
לא היו לו משקפיים

207
00:24:33,042 --> 00:24:37,999
כולם היו משנים צבע
לפי טבעם ומעשיהם".

208
00:24:38,375 --> 00:24:43,499
ואנשים לא יאהבו את זה.
אז חיכיתי לקרוב

209
00:24:43,500 --> 00:24:50,591
להראות ובשיאו,
לקחתי את המשקפיים של החתול.

210
00:24:51,000 --> 00:24:58,041
וזה היה בדיוק כמו שדיאנה אמרה.
אנשים התחילו לשנות צבע

211
00:24:58,042 --> 00:25:00,957
לפי טבעם ומעשיהם.
חלקם היו סגולים...

212
00:25:00,958 --> 00:25:04,791
ומי?
- שקרנים ופרושים.

213
00:25:04,792 --> 00:25:10,666
הבוגדים הפכו צהובים.
- כן, צהוב כמו גופרית

214
00:25:10,667 --> 00:25:15,091
וחלמון ביצה, כמו כנריות.
זה שירת אותם נכון.

215
00:25:15,208 --> 00:25:20,916
והכי חשוב, הטי,
האוהבים הפכו לאדומים, כמו פרג אדום.

216
00:25:20,917 --> 00:25:24,957
מה עם אנשים רגילים?
- מה קרה להם?

217
00:25:24,958 --> 00:25:27,082
ובכן, הצרה הכי גדולה היא תמיד
עם אנשים רגילים.

218
00:25:27,083 --> 00:25:32,124
הם לא הרוויחו או הפסידו כלום,
אבל זה היה קצת התעללות.

219
00:25:32,208 --> 00:25:35,416
כי האנשים הסגולים והאפורים,

220
00:25:35,417 --> 00:25:39,916
לא רצה שהאחרים ידעו,
אז הם היו רעים והרגו את החתול.

221
00:25:39,917 --> 00:25:44,080
ומה עם דיאנה?
דיאנה נעלמה

222
00:25:44,333 --> 00:25:47,382
וכל מה שנשאר זה המשקפיים.

223
00:26:05,458 --> 00:26:08,749
אני מכיר אותך, אתה אתה
והוא הוא!

224
00:26:08,750 --> 00:26:16,255
אל תתנו למי שמצייר
לאבד את תקוותם.

225
00:27:17,000 --> 00:27:21,839
מה אתה חושב שאתה עושה
מבית הספר שלי? אתה מטורף!

226
00:27:22,583 --> 00:27:25,541
ומה המשוטט הזה עושה שם?
- החבר אוליבה...,

227
00:27:25,542 --> 00:27:27,624
יש לנו שיעור אומנויות ואומנות,
הוא המודל שלנו.

228
00:27:27,625 --> 00:27:30,666
אני יכול לראות את זה.
ומסתובב כמו ליצן!

229
00:27:30,667 --> 00:27:33,291
הוא מעורר פנטזיה בילדים.
- לא מדעי.

230
00:27:33,292 --> 00:27:36,673
שום דבר אחר לא קיים בשבילי.
לא קיים...

231
00:29:43,458 --> 00:29:45,583
טאבי!

232
00:29:48,042 --> 00:29:50,207
חתול כוס!

233
00:29:50,208 --> 00:29:52,961
כוס!
- קדימה, אל תהיה טיפש.

234
00:30:10,292 --> 00:30:13,922
הנה, כוס, כוס.

235
00:30:16,167 --> 00:30:18,292
כוס, כוס!

236
00:30:23,417 --> 00:30:27,841
שׁוּם דָבָר? אה, טוב.
כוס, כוס! חתול כוס!

237
00:30:36,208 --> 00:30:38,748
האם זה כואב?

238
00:30:45,292 --> 00:30:47,629
לָבוֹא.

239
00:30:50,500 --> 00:30:54,710
כוס, טאבי.

240
00:31:03,333 --> 00:31:06,501
לְהִתִיַשֵׁב.
תודה לך.

241
00:31:17,583 --> 00:31:20,123
זה לא חם?

242
00:31:23,333 --> 00:31:26,300
האם זה כואב?
- לא.

243
00:31:27,625 --> 00:31:31,421
את הילדה הכי יפה
אי פעם ראיתי.

244
00:31:31,708 --> 00:31:34,675
כך לפחות אני חושב.

245
00:31:39,708 --> 00:31:42,499
חבטנו בראשו.
- הו, זה קורה.

246
00:31:42,500 --> 00:31:45,124
כפי שהיה במקרה.
- אני מרוצה...

247
00:31:45,125 --> 00:31:48,082
שיש לי בליטה?
- לא, לפגוש אותך.

248
00:31:48,083 --> 00:31:51,666
אתה בדיוק כמו הקסטלאן שלנו.
- כמו מי?

249
00:31:51,667 --> 00:31:56,207
הקסטלאן. הוא נראה כמוך,
מדבר כמוך. קוראים לו אוליבה.

250
00:31:56,208 --> 00:31:59,166
אוליבה...
האם אנחנו מכירים אוליבה?

251
00:31:59,167 --> 00:32:02,582
האם הוא חכם?
- בדיוק כמו שאתה.

252
00:32:02,583 --> 00:32:06,124
חתיך, אה?
- אתה צריך לדעת,

253
00:32:06,125 --> 00:32:09,207
אם אתה קוסם.
- אני לא יודע כלום.

254
00:32:09,208 --> 00:32:12,457
אני יודע רק מה שאני רוצה לדעת.
היית רוצה לדעת הכל?

255
00:32:12,458 --> 00:32:15,922
ובכן, אם הייתי קוסם.
- מה היית אומר לכוס

256
00:32:15,958 --> 00:32:19,955
של קפה שחור? מרענן, אה?
כן.

257
00:32:34,000 --> 00:32:37,124
יש לנו תחפושות של כל האנשים.
- באמת?

258
00:32:37,125 --> 00:32:40,916
מכל אדם שתרצו.
למי אתה מאחל? נפוליאון?

259
00:32:40,917 --> 00:32:44,298
לא, אתה יכול להשיג את זה בכל מקום.
- צ'ינגיסחאן?

260
00:32:45,042 --> 00:32:48,423
לא.
אז קולומבוס.

261
00:32:48,708 --> 00:32:53,374
לא, אני רוצה משהו...
זה לא צבאי, יותר נפוץ.

262
00:32:53,375 --> 00:32:55,582
כאילו מה?
- כמוני.

263
00:32:55,583 --> 00:32:57,921
זֶה.

264
00:33:01,917 --> 00:33:07,041
הנה אתה.
עם תחפושות, זה אותו דבר

265
00:33:07,042 --> 00:33:11,667
כמו עם האינסוף או הסופיות
של היקום.

266
00:33:11,917 --> 00:33:15,666
איזה יקום הייתם מעדיפים,
סופי או אינסופי?

267
00:33:15,667 --> 00:33:20,505
מה אתה חושב?
- ובכן, אני חושב

268
00:33:21,500 --> 00:33:24,668
כוס קפה תתנפח,
מה אתה אומר על זה

269
00:34:00,000 --> 00:34:03,997
הושבתי אותם בצורה מושלמת.

270
00:34:04,083 --> 00:34:07,874
זה יהיה קשה עם רוברט
בכל מקרה.

271
00:34:07,875 --> 00:34:10,628
קדימה, קח קצת.

272
00:34:12,542 --> 00:34:17,997
רוברט כל כך עקשן. וכאלה
בצק בו זמנית.

273
00:37:05,208 --> 00:37:08,175
זה מתאים, לא?

274
00:37:26,500 --> 00:37:28,423
תודה לך.

275
00:37:40,167 --> 00:37:43,133
זה היה טוב.

276
00:40:21,333 --> 00:40:23,671
זה היה כל כך טיפשי.

277
00:40:25,208 --> 00:40:28,791
אם אנחנו לא יכולים לעשות מזה ראש או זנב,
זה לא יכול להיות מכוון לאף אחד.

278
00:40:28,792 --> 00:40:34,460
ולכן, זה גם אופייני.
פשוט ריבונות.

279
00:40:35,458 --> 00:40:38,840
מסכן שלי, נראה שאנחנו לא
שונה בהרבה.

280
00:41:06,792 --> 00:41:09,959
צהוב הוא צבע הבגידה.

281
00:41:12,042 --> 00:41:15,209
ורד אפורה, די מוזר.

282
00:41:19,458 --> 00:41:23,669
היזהר, גבירתי, אפור הוא הצבע
של גוזלים וגנבים.

283
00:41:39,708 --> 00:41:44,961
וסגול זה לצבועים,
מטפסים, קרייריסטים ושקרנים.

284
00:41:50,292 --> 00:41:56,790
אדום מייצג אהבה אמיתית.
אדום מיועד לאוהבים.

285
00:47:48,958 --> 00:47:51,925
כן, רק ימי הביניים.

286
00:52:01,500 --> 00:52:04,668
אתה עדיין מסתכל על עצמך, אדוני.

287
00:52:26,833 --> 00:52:31,458
אל תדאג, אנחנו נמצא את טאבי.

288
00:52:38,917 --> 00:52:44,170
אתה בסדר?
טאבי איננו.

289
00:52:46,333 --> 00:52:51,172
אלו החיים.
אני אהרוג אותו, הרוג אותו!

290
00:52:57,125 --> 00:53:00,092
אתה מחכה לי,
אתה ילד חביב?

291
00:53:01,708 --> 00:53:03,833
מה הקטע?

292
00:53:09,000 --> 00:53:11,125
שֶׁקֶט!

293
00:53:13,167 --> 00:53:15,090
טאבי!

294
00:53:19,417 --> 00:53:21,754
כוס, כוס!

295
00:53:35,542 --> 00:53:37,207
מה קורה כאן?

296
00:53:37,208 --> 00:53:41,832
האם זה סימפוזיון של כפילים, או
קירוב חומר ואנטי חומר,

297
00:53:41,833 --> 00:53:46,166
שלא הייתי ממליץ, שכן
עלול להוביל להשמדה ובכך,

298
00:53:46,167 --> 00:53:52,624
ליצירת כוח לא ידוע,
והכוחות הידועים מספיקים בדיוק.

299
00:53:52,625 --> 00:53:56,291
מר אוליבה, בבקשה,
ראית את טאבי?

300
00:53:56,292 --> 00:54:00,457
לשקר או לא לשקר, כלומר
השאלה, גם אם חשוך.

301
00:54:00,458 --> 00:54:02,874
עשיתי זאת.
- לאן הוא הלך?

302
00:54:02,875 --> 00:54:05,874
ובכן, לקחתי אותו משם בשק,
כדי שלא יהרגו אותו.

303
00:54:05,875 --> 00:54:08,749
ונתתי לו ללכת כאן,
כדי לגרום לו להישאר עוד קצת.

304
00:54:08,750 --> 00:54:12,166
הוא נחוץ כאן.
הוא נחוץ בכל מקום.

305
00:54:12,167 --> 00:54:15,963
אתה יכול להראות לנו מה יש לך
בשק שלך?

306
00:54:16,833 --> 00:54:20,001
בתור קוסם,
אתה צריך לדעת את זה.

307
00:54:24,792 --> 00:54:30,166
סלח לי על חוסר האמון שלי.
- לא משנה.

308
00:54:30,167 --> 00:54:36,048
אנחנו רגילים לחוסר אמון כאן.
לשונות רשעות אומרות שאני אוכל חתולים.

309
00:54:36,417 --> 00:54:41,042
אבל יש לי שם בשר סוס.
כי אני אוהב גולאש.

310
00:54:41,167 --> 00:54:43,207
לילה טוב.
- חלומות מתוקים.

311
00:54:43,208 --> 00:54:44,416
גם אתה.

312
00:54:44,417 --> 00:54:48,749
לילה, כפול.
- אפרופו,

313
00:54:48,750 --> 00:54:52,416
אתה לא זוכר אותי?
איך יכולתי לשכוח,

314
00:54:52,417 --> 00:54:56,749
היית האלטר אגו שלי.
והיית מאוהבת בדיאנה.

315
00:54:56,750 --> 00:55:00,957
וואו, ועוד איך!
ואיך זה שהיא לא מכירה אותי?

316
00:55:00,958 --> 00:55:05,416
לנוער יש זיכרון קצר.
רק ההזדקנות ממשיכה להעלות זיכרונות.

317
00:55:05,417 --> 00:55:09,749
היא הייתה יפה כשהיא צעירה.
מה אני אומר!

318
00:55:09,750 --> 00:55:14,624
היא יפה וצעירה!
משהו לא בסדר.

319
00:55:14,625 --> 00:55:19,916
מַדוּעַ? הנעורים אינם מזדקנים ויופיים
לא מתפוגג.

320
00:55:19,917 --> 00:55:24,341
יש בזה משהו.
כמה זמן אתה עושה את זה?

321
00:55:24,958 --> 00:55:30,923
לִי? ובכן, מכיוון שאנשים היו צריכים את זה.

322
00:55:31,250 --> 00:55:36,457
קצת יופי, קצת או קסם,
מוסיף קצת יום ראשון

323
00:55:36,458 --> 00:55:40,041
ליום עבודה אפור.
ומה אתה עושה?

324
00:55:41,417 --> 00:55:45,627
אני מנסה לטפח ילדים
פנטזיה.

325
00:55:45,833 --> 00:55:50,041
איזה פרח שביר.
קמל עם הילדות הנעלמת.

326
00:55:50,042 --> 00:55:56,125
הייתי קורא לזה משהו כמו
פרח שנתי לא עמיד.

327
00:55:56,500 --> 00:56:01,374
ובכן, אני מנסה לטפח
רב שנתי עמיד ממנו.

328
00:56:01,375 --> 00:56:04,424
מיכוריניסט, אה?
- הממ.

329
00:56:04,542 --> 00:56:07,923
נראה ששנינו קשורים בעבודה.

330
00:56:09,500 --> 00:56:15,998
אפרופו, כפול, לילה טוב.
- לילה טוב מאוד.

331
00:56:36,792 --> 00:56:39,999
מאיפה טאבי בכלל?
- מהבית שלנו.

332
00:56:40,000 --> 00:56:43,582
אני מבין, מהבית שלך.
ואיפה הבית שלך?

333
00:56:43,583 --> 00:56:48,624
בכל מקום, איפה שיש ילדים,
איפה אוליבה ואיפה אתה.

334
00:56:48,625 --> 00:56:52,832
ואנשים כמוך ומר אוליבה.
ראיתי אותך בעבר, דיאנה,

335
00:56:52,833 --> 00:56:58,086
לפני הרבה זמן, הייתי עדיין
אז לטפס במעלה הגבעה.

336
00:56:58,625 --> 00:57:04,294
כשאתה צעיר, זה כמו
מטפסים במעלה הרים גבוהים.

337
00:57:04,625 --> 00:57:09,916
אתה ממשיך לעלות, אבל זה לא
עניין, כי הרוח נושבת

338
00:57:09,917 --> 00:57:17,422
והשמים הכחולים מעליך,
כל כך כחול שהלב שלך כואב.

339
00:57:17,625 --> 00:57:21,207
וכשאתה רוצה לגעת בו,
זה מזנק אחורה.

340
00:57:21,708 --> 00:57:27,164
אז, כשעוד טיפסתי,
ראיתי אותך.

341
00:57:28,542 --> 00:57:32,499
הרבה פעמים, אני לא יודע איך זה
לא זיהיתי אותך מיד.

342
00:57:32,500 --> 00:57:36,924
אבל אתה עדיין עולה במעלה הגבעה.
- כל עוד אני איתך.

343
00:57:37,292 --> 00:57:40,673
או עם הילדים.

344
00:57:41,667 --> 00:57:43,424
לכן אני אוהב ללמד אותם.

345
00:57:44,042 --> 00:57:48,039
טאבי!
- כוס, חתול כוס!

346
00:57:50,000 --> 00:57:51,923
טאבי!

347
01:04:51,167 --> 01:04:57,878
אל תעזבי, דיאנה.
אני חייב. הם מחכים לנו.

348
01:05:09,125 --> 01:05:11,250
מצא את טאבי.

349
01:05:13,958 --> 01:05:16,925
אני אחזור בשבילו.

350
01:05:39,625 --> 01:05:43,207
תְשׁוּמַת לֵב! תְשׁוּמַת לֵב! זהו
הודעה מיוחדת.

351
01:05:43,208 --> 01:05:47,749
חתול מאומן בשם טאבי נעדר.
היצור הוא הגודל

352
01:05:47,750 --> 01:05:51,791
של חתול בוגר, בעל צבע אפרפר.
מכיוון שזו חיה מאומנת,

353
01:05:51,792 --> 01:05:56,417
הערך שלו משמעותי. המוצא
יקבל פרס נדיב.

354
01:05:57,125 --> 01:06:00,249
שום דבר לא יכול לקרות לי.

355
01:06:00,250 --> 01:06:04,749
למרות שאני חושב שמישהו אחר
יכנס לפינה צמודה, אה?

356
01:06:04,750 --> 01:06:08,916
לא אכפת לי מהחתול הזה.
אני לא אוהב חתולים,

357
01:06:08,917 --> 01:06:14,916
על השקר המובנה שלהם.
גם אני לא אוהב משוטטים.

358
01:06:14,917 --> 01:06:18,499
שמצפונו נקי
לא צריך לפחד.

359
01:06:19,000 --> 01:06:24,455
מיאו, מיאו.

360
01:06:41,875 --> 01:06:44,545
מה אמרו האדונים?

361
01:06:47,708 --> 01:06:52,832
הם ראו את החתול המאומן הזה
בשדה ליד היער.

362
01:06:52,833 --> 01:06:56,082
מאומן או לא, בשטח
או ביער, חיה כזו

363
01:06:56,083 --> 01:07:00,582
אינו אלא שרצים.
- לאחד יש רישיון משחק

364
01:07:00,583 --> 01:07:05,007
ואפילו לא משתמש בזה.
- אשמח לקבל זריקה.

365
01:07:05,750 --> 01:07:09,416
הרובה שלך מלוטש ובוהק.

366
01:07:09,417 --> 01:07:13,499
אז היום אחר הצהריים, אה?
היום אחר הצהריים.

367
01:07:13,500 --> 01:07:16,467
WHO?
- אני, כמובן.

368
01:08:59,125 --> 01:09:02,092
מה הקטע, אדוני?
- הריח.

369
01:09:08,583 --> 01:09:12,379
איזה ריח נורא.
לַחֲכוֹת.

370
01:10:49,167 --> 01:10:52,749
מריאן!
שוב יש לי כאב נורא.

371
01:10:53,625 --> 01:10:58,464
אתה אומר את האמת?
אני נשבע באלוהים.

372
01:10:58,958 --> 01:11:01,296
שלום, אבא.

373
01:12:27,042 --> 01:12:29,874
מִיָאוּ!
תקשיב, מר אוליבה,

374
01:12:29,875 --> 01:12:33,872
פעם היית יותר מצחיק
– ולא היית אז אפור כל כך.

375
01:12:37,750 --> 01:12:40,999
למה כל כך ממהר?
- אני לא ממהר.

376
01:12:41,000 --> 01:12:47,415
אה, אתה לא. אבל אתה כן!
אנחנו תמיד ממהרים, אם אנחנו מתביישים.

377
01:13:32,292 --> 01:13:34,629
אתה לא דופק?

378
01:13:42,750 --> 01:13:45,503
תביא את רוברט לכאן.

379
01:13:58,917 --> 01:14:04,082
טאבי נמצא, אתה מבין.
תבקשי מג'ואי להביא את זה לכאן,

380
01:14:04,083 --> 01:14:09,539
אני רוצה להסתכל מקרוב
אצל הקוסם בעל ארבע הרגליים הזה.

381
01:14:10,167 --> 01:14:12,706
אני יכול לארגן את זה.

382
01:14:13,708 --> 01:14:17,705
אני קורא לג'ואי לבוא עם החתול
ללשכת המנהל.

383
01:15:34,542 --> 01:15:37,499
תשגיח עליו?
- כמובן שאעשה זאת.

384
01:15:37,500 --> 01:15:40,082
יהיה לו טוב יותר איתי
עד שדיאנה באה לקחת אותו.

385
01:15:40,083 --> 01:15:43,957
כן, הוא ישחק עם פוסי.
- יהיה לו זמן לעזאזל.

386
01:15:43,958 --> 01:15:48,999
לך עכשיו ותגיד לילדים שאני אקח
טיפול בטאבי. אל תדאג.

387
01:15:49,458 --> 01:15:53,455
אני בא. אני מיד אהיה שם
לראות את החיה הקטנה הזו.

388
01:16:02,833 --> 01:16:09,291
רגע, הישאר איפה שאתה!
- רגע, בוא נדבר.

389
01:16:09,292 --> 01:16:12,541
אני מבקש סליחה, זו בגידה!
- נכון, זו בגידה.

390
01:16:12,542 --> 01:16:16,041
אבל הבגידה שלך. בגדת
המשימה שלך כמורה.

391
01:16:16,042 --> 01:16:19,423
אני מורה טוב!
שקט, שב. אתה מלמד ילדים

392
01:16:19,667 --> 01:16:24,091
לשנוא אזרחים שלווים.
החתול הזה הוא העבודה שלך.

393
01:16:24,333 --> 01:16:28,082
החתול אמר את האמת.
אני לא מוכן לדון בחתול.

394
01:16:28,083 --> 01:16:31,416
כרצונך, אבל ספר למשרת בית הספר
להחזיר לי את טאבי!

395
01:16:31,417 --> 01:16:34,541
האם אתה מתלהב ללמד?
אני כן, אחרת לא הייתי כאן.

396
01:16:34,542 --> 01:16:38,999
תן לי לתת לך עצה חשובה, אם כך.
תפסיק להתעסק בחתול,

397
01:16:39,000 --> 01:16:43,543
אל תסתכל ימינה או שמאלה,
וללמד. אחרת...

398
01:16:53,833 --> 01:16:55,374
אני יודע הכל, רוברט.

399
01:16:55,375 --> 01:16:58,166
מה אני אגיד לילדים? הם
נתן לי את טאבי לטפל בו...

400
01:16:58,167 --> 01:17:01,166
להיות מורד לא יעזור.
אני לא יכול לכופף את הגב, ג'ולי.

401
01:17:01,167 --> 01:17:03,749
בחייך, לטקטיקה אין מה לעשות
עם עמוד השדרה שלך.

402
01:17:03,750 --> 01:17:06,332
טקטיקה, הפכת לגמרי לסגול
מכל הטקטיקות האלה.

403
01:17:06,333 --> 01:17:08,874
רק בשבילך, רוברט.
רק בשבילך.

404
01:17:08,875 --> 01:17:10,999
תהיה הגיוני. אתה רוצה את טאבי
ואתה רוצה ללמד,

405
01:17:11,000 --> 01:17:14,207
עליך לפנות לפשרה.
- כרצונך, אני פונה.

406
01:17:14,208 --> 01:17:18,166
אל תצחקו על זה.
פשרה זמנית אפשרית.

407
01:17:18,167 --> 01:17:20,874
איזו פשרה?
מה...

408
01:17:20,875 --> 01:17:22,874
זה. אתה יודע, כמה
המנהל מעריך את זה?

409
01:17:22,875 --> 01:17:26,082
אבל דיברנו על החסידות.
- אז תחזור על השיעור.

410
01:17:26,083 --> 01:17:30,416
באינטרסים גבוהים יותר.
- כזו מומיה, אוף.

411
01:17:30,417 --> 01:17:33,832
טאבי לחסידה,
ליש"ט תמורת קוד.

412
01:17:33,833 --> 01:17:37,001
אני אסדר את כל השאר.
- ג'ולי...

413
01:17:47,917 --> 01:17:51,916
האם זה נכון שטבי לא
איתך, אדוני?

414
01:17:51,917 --> 01:17:55,298
נתתי את זה לאבא של אולדה
לזמן מה.

415
01:17:56,583 --> 01:17:59,749
אבא שלי לא אוהב אותו.
- זה רק נראה כך.

416
01:17:59,750 --> 01:18:04,375
ילדים, איזו ציפור זאת,
מי יודע

417
01:18:04,958 --> 01:18:07,332
הציפור הזו היא חסידה.

418
01:18:07,333 --> 01:18:09,957
נָכוֹן.
– אבל כבר הייתה לנו החסידות.

419
01:18:09,958 --> 01:18:13,582
עשינו זאת, אבל זו ציפור חשובה,
אנחנו יכולים לחזור על השיעור שלנו.

420
01:18:13,583 --> 01:18:16,082
הטי, מה אתה יודע על זה?
- החסידה ניזונה מדגים

421
01:18:16,083 --> 01:18:23,423
וכל מיני חיות בריכה.
האם ניקח את טאבי בחזרה?

422
01:18:26,833 --> 01:18:29,171
יום טוב.

423
01:18:31,583 --> 01:18:34,965
המשך בשיעור שלך, חבר.

424
01:18:38,875 --> 01:18:43,039
נראה שעמוד השדרה שלי מתכופף.

425
01:18:43,917 --> 01:18:48,045
החסידה.
זה נושא מתגמל.

426
01:18:48,625 --> 01:18:53,878
המנהל, הכיתה רוצה
לדעת איך ממולאים חסידות.

427
01:18:54,083 --> 01:18:58,708
האם הוא רציני?
- הוא רציני?

428
01:19:00,583 --> 01:19:07,582
אישונים, מלית או הכנה

429
01:19:07,583 --> 01:19:11,916
של אוכל צפרדע כזה
זו משימה לא קלה.

430
01:19:11,917 --> 01:19:14,999
זה תחום אמנות...

431
01:19:15,000 --> 01:19:18,796
תראה! משרת בית הספר נושא
טאבי בכלוב.

432
01:19:20,958 --> 01:19:23,925
ויש לו גרב על הראש.

433
01:19:40,250 --> 01:19:44,832
המלית חייבת להיות מאוד מעניינת
עבודה, אבל אנחנו לא צריכים את זה יותר.

434
01:19:44,833 --> 01:19:49,666
אנחנו לא צריכים להרוג חיות
רק כדי ליצור מהם כלי למידה.

435
01:19:49,667 --> 01:19:53,041
זה לא הרבה יותר טוב ללכוד את שלהם
החיים והיופי בסרט?

436
01:19:53,042 --> 01:19:55,541
או בתצלום?
רק תראה את היצור המסכן הזה

437
01:19:55,542 --> 01:19:59,124
והמראה הריק שלו. או פשוט לדמיין
טאבי ממולאת יושבת כאן

438
01:19:59,125 --> 01:20:02,423
ומביט בנו בעיניים מזכוכית.

439
01:20:02,625 --> 01:20:07,250
אתה משוגע, רוברט.
אתה חייב להתנצל.

440
01:20:07,458 --> 01:20:10,374
אתה חייב להתנצל אחרת...
- או אחרת מה?

441
01:20:10,375 --> 01:20:12,957
או שהכל נגמר בינינו.
- אני מסכים.

442
01:20:12,958 --> 01:20:14,707
עם מה?
- כשהכל נגמר.

443
01:20:14,708 --> 01:20:18,166
אבל רוברט...
זה יהיה יותר טוב ככה, ג'ולי.

444
01:20:18,167 --> 01:20:21,133
הקוצים שלנו לא יתאימו זה לזה.

445
01:20:24,458 --> 01:20:30,127
זה מעניין, נראה
חתול רגיל ממבט ראשון,

446
01:20:30,333 --> 01:20:32,832
תוך כדי...
- זו חיה כזו, אה?

447
01:20:32,833 --> 01:20:36,374
שימו עין על האנרכיסט הזה.

448
01:20:36,375 --> 01:20:38,124
וכפי שהזמנתי...
- אל תדאג,

449
01:20:38,125 --> 01:20:41,457
הכל מוכן.
אני יכול להתחיל כבר עכשיו.

450
01:20:41,458 --> 01:20:46,332
רק עלה לי רעיון, כל עוד
יש לנו אותו בידיים שלנו,

451
01:20:46,333 --> 01:20:50,457
הכל יכול לקרות לחתול כזה,
הוא יכול לאכול משהו נורא

452
01:20:50,458 --> 01:20:54,791
למשל, או...
ספר לבעל הפונדק ולג'ק

453
01:20:54,792 --> 01:20:59,332
לבוא למשרד שלי לפני חצות.

454
01:20:59,333 --> 01:21:01,671
אני מבין.

455
01:21:36,708 --> 01:21:40,919
זימנתי את כולכם לדיון
עניין החתול.

456
01:21:41,375 --> 01:21:45,372
זה עניין די עדין.

457
01:21:46,083 --> 01:21:52,249
ואני מייעץ לך את זה כפקיד
אני לא מתכוון להשפיע על אף אחד,

458
01:21:52,250 --> 01:21:56,916
כי אני לא בעד או נגד אף אחד.

459
01:21:56,917 --> 01:22:01,832
המשאלה היחידה שלי היא למנוע
הישנות הסצינות השערורייתיות

460
01:22:01,833 --> 01:22:05,916
בעירנו והחרפה
אזרחים שומרי חוק.

461
01:22:05,917 --> 01:22:08,791
קורע אותו לחתיכות.
תן לנו להיות מתורבתים, ידידי.

462
01:22:08,792 --> 01:22:10,798
מְתוּרבָּת.

463
01:22:31,250 --> 01:22:36,503
אף אחד לא יגנוב את החתול.
הכנתי הכל.

464
01:22:36,750 --> 01:22:41,375
לְהַמשִׁיך.
- הייתי קורע אותו לגזרים.

465
01:22:42,333 --> 01:22:48,582
ומה אם מישהו גונב את החתול?
כלומר כביכול.

466
01:22:48,583 --> 01:22:54,082
למשל המשרת כאן ילך
מחר למרתף והוא יראה

467
01:22:54,083 --> 01:22:58,507
שהכלוב ריק, של החלון
שבור וכולם חושדים ברוברט,

468
01:22:58,958 --> 01:23:02,754
בזמן שהחתול...
-... מת לאט לאט.

469
01:23:04,542 --> 01:23:07,124
מה אתה חושב?

470
01:23:07,125 --> 01:23:11,335
ובכן, אני לא מחליט כלום,
אני רק מנהל את הפגישה.

471
01:23:11,667 --> 01:23:16,292
בסדר, אבל מישהו חייב לעשות
ההחלטה, אה?

472
01:23:54,542 --> 01:23:57,541
שקעת לתחתית,
איש צעיר.

473
01:23:57,542 --> 01:24:03,423
תגיד לי, יכול אדם כזה
ללמד את הילדים שלנו?

474
01:24:04,833 --> 01:24:06,166
זה לא בא בחשבון.

475
01:24:06,167 --> 01:24:11,290
אני מתכוון טוב, רוברט,
למצוא עבודה אחרת או אחרת...

476
01:25:12,750 --> 01:25:16,747
עוד אחד לקרקע!

477
01:25:47,750 --> 01:25:49,673
שלום...

478
01:25:51,542 --> 01:25:53,879
קח הכל והרוס אותו!

479
01:26:48,375 --> 01:26:52,791
אנחנו אוהבים את המורה והטאבי שלנו.

480
01:26:52,792 --> 01:26:57,291
בגלל שנעשה להם לא בסדר,
ללבוש השארת.

481
01:26:57,292 --> 01:26:57,417
תְשׁוּמַת לֵב! תְשׁוּמַת לֵב!
תלמידי כיתה ג' מסודרים

482
01:26:57,417 --> 01:27:01,874
שימו לב! תְשׁוּמַת לֵב!
תלמידי כיתה ג' מסודרים

483
01:27:01,875 --> 01:27:05,256
לחזור לבתיהם.

484
01:27:06,125 --> 01:27:09,916
אני חוזר. תלמידי כיתה ג'

485
01:27:09,917 --> 01:27:14,293
מצווים לחזור מיד
לבתיהם.

486
01:27:17,583 --> 01:27:20,123
לו רק ידעו

487
01:27:25,500 --> 01:27:27,582
מה שאני יודע.

488
01:27:27,583 --> 01:27:32,374
תְשׁוּמַת לֵב! תְשׁוּמַת לֵב!
תלמידי כיתה ג' מסודרים

489
01:27:32,375 --> 01:27:35,756
לחזור לבתיהם.

490
01:27:36,625 --> 01:27:40,041
אני חוזר. תלמידי כיתה ג'

491
01:27:40,042 --> 01:27:44,667
מצווים לחזור מיד
לבתיהם.

492
01:27:47,958 --> 01:27:52,382
ויני!

493
01:27:53,375 --> 01:27:59,458
יְלָדִים! - אולדה!
- ג'רונה! - אולדה!

494
01:28:00,958 --> 01:28:04,541
אתה שומע אותי? ג'ואי!

495
01:28:12,875 --> 01:28:14,416
אולדה!

496
01:28:14,417 --> 01:28:18,213
יְלָדִים!
- חזרו, ילדים!

497
01:28:18,708 --> 01:28:21,248
יְלָדִים!
- אולדה!

498
01:28:23,917 --> 01:28:26,042
יוסף!

499
01:28:26,583 --> 01:28:30,379
ג'ואי!
- בלזנקה!

500
01:28:31,167 --> 01:28:35,591
סוואטופלוק!
- טוני!

501
01:28:35,917 --> 01:28:38,207
כולם עקבו אחרי!
קָדִימָה!

502
01:28:38,208 --> 01:28:42,332
שמאלנים משמאל,
ימנים לימין.

503
01:28:42,333 --> 01:28:47,172
פיטר! פיטר!
פיט! טוני!

504
01:28:50,167 --> 01:28:52,706
תפסיק לצעוק.
- פיטר! פיט!

505
01:28:57,833 --> 01:29:02,957
לך בכיוון הזה, אני אלך בכיוון הזה.
- פיטר!

506
01:29:02,958 --> 01:29:05,249
אמא! אמא!

507
01:29:07,208 --> 01:29:12,664
פרנסיס!
- פרנסיס!

508
01:29:14,458 --> 01:29:19,914
מרי!
- מרי!

509
01:29:21,417 --> 01:29:27,085
דושאן!
- דושאן!

510
01:29:27,167 --> 01:29:29,504
פיטר, בבקשה!

511
01:29:29,625 --> 01:29:35,080
פיטר!
- פיטר!

512
01:29:37,333 --> 01:29:40,300
פיטר, פיט!

513
01:29:46,292 --> 01:29:51,416
תְשׁוּמַת לֵב! תְשׁוּמַת לֵב!
תלמידי כיתה ג' מסודרים

514
01:29:51,417 --> 01:29:56,207
לחזור לבתיהם.
אני חוזר. תלמידי כיתה ג'

515
01:29:56,208 --> 01:30:00,374
מצווים לחזור מיד
לבתיהם.

516
01:30:00,375 --> 01:30:02,541
כאילו לא היו לנו מספיק צרות.

517
01:30:02,542 --> 01:30:08,625
הם חיפשו בכל מקום, אבל
הילדים נעלמו באוויר.

518
01:30:09,458 --> 01:30:13,254
בגלל זה הם מנסים את שלהם
משלו עכשיו עם כובעים בידם.

519
01:30:13,750 --> 01:30:18,457
ג'ואי, אם לא תראה את עצמך

520
01:30:18,458 --> 01:30:24,542
אל תיכנס לעיניי.
-הטי, את שומעת אותי?

521
01:30:24,750 --> 01:30:29,589
הכיף נגמר, הגיע הזמן ללכת הביתה,
אחרת תראה. אתה שומע אותי?

522
01:30:31,417 --> 01:30:36,166
תירגע בבקשה, זה פשוט
נוכלות.

523
01:30:36,167 --> 01:30:40,999
לאחר רדת החשיכה, הילדים יהפכו
מפחד וחוזר הביתה כיפה ביד.

524
01:30:41,000 --> 01:30:43,125
אִמָא.

525
01:30:45,125 --> 01:30:49,916
פיטר, מה עשית לנו,
ילד מסכן אתה?

526
01:30:49,917 --> 01:30:52,456
אמא, אמא.

527
01:31:10,125 --> 01:31:15,541
איזה חוסר מזל!
אנחנו יכולים להודות לחתול על זה.

528
01:31:15,542 --> 01:31:18,999
הו לא, רוברט במקום זאת.
- לא, המנהל אשם.

529
01:31:19,000 --> 01:31:23,749
אי אפשר לעשות מזה ראש או זנב.
- אחד לא יכול, אבל אני יכול.

530
01:31:23,750 --> 01:31:26,717
משרת בית הספר אשם.
בדרכו מהפאב הוא אומר...

531
01:31:27,333 --> 01:31:31,757
כן! הכל באשמתי.

532
01:31:31,917 --> 01:31:36,582
רציתי להרוג את החתול,
עשיתי דברים נוראים ביותר

533
01:31:36,583 --> 01:31:40,457
לרוברט.
והייתי מלחיץ אתחול.

534
01:31:40,458 --> 01:31:44,254
אני מבקש סליחה, המנהל.
אתה לא יכול להיות מופתע.

535
01:31:44,583 --> 01:31:48,379
איזה ילד יעמוד אבא
כמוני!

536
01:31:48,708 --> 01:31:50,418
אולדה!

537
01:31:51,750 --> 01:31:53,707
בוא הביתה,

538
01:31:53,708 --> 01:31:57,082
אני מבטיח שלעולם לא אעשה את זה שוב.

539
01:31:57,083 --> 01:31:59,624
מה אני צריך לשפוט אותך!
אני המתעלל הגדול מכולם.

540
01:31:59,625 --> 01:32:03,749
הילד שלי חולה עליי.
כשג'ואי חוזר,

541
01:32:03,750 --> 01:32:07,999
אני אהיה העובד הכי טוב.
הם יראו אותי בתערוכות!

542
01:32:08,000 --> 01:32:10,832
ומי בלי אשמה?

543
01:32:10,833 --> 01:32:14,374
אבל זה לא היה מגיע לנו.
- המנהל אשם.

544
01:32:14,375 --> 01:32:18,457
זה לא מועיל.
אנחנו חייבים לרדת על הברכיים

545
01:32:18,458 --> 01:32:23,291
ולהתחנן בפני רוברט והחתול.
למען השם,

546
01:32:23,292 --> 01:32:27,332
כמה טריקים מלוכלכים זממנו.
תשאל את המנהל!

547
01:32:27,333 --> 01:32:30,291
קדימה, תשאל אותי.
יש משהו יותר יפה

548
01:32:30,292 --> 01:32:34,291
מאשר ביקורת עצמית כנה?
כן.

549
01:32:34,292 --> 01:32:37,707
טעיתם, חברים,
אבל נסלח לך.

550
01:32:37,708 --> 01:32:42,547
כעת עלינו לאחד מאמצינו.
- חכה רגע! משרת בית הספר

551
01:32:42,583 --> 01:32:45,874
אמר משהו על תכנון.
בואי עכשיו, מריאן,

552
01:32:45,875 --> 01:32:50,166
אל תגרור אותו דרך הבוץ,
אתה לא רואה שהוא מרגיש אשם.

553
01:32:50,167 --> 01:32:53,999
הוא היה מקשקש יותר מדי.
– תן לו לקשקש!

554
01:32:54,000 --> 01:32:58,457
תן למשרת בית הספר לדבר.
כן. אם אתה מאמין לי,

555
01:32:58,458 --> 01:33:04,921
אנשים טובים, אני אדבר,
אני אדבר אפילו אם אמות!

556
01:33:39,208 --> 01:33:45,457
ומה עם הביקורת העצמית שלך?
- טעיתי, אני יודע,

557
01:33:45,458 --> 01:33:50,666
אבל תגיד לי בעצמך במה.
האמנתי באנשים, באופן עיוור למדי.

558
01:33:50,667 --> 01:33:56,122
אבל שמעת את זה בעצמך. ליקיק אתחול,
מרעיש... פשוט מגעיל.

559
01:33:59,333 --> 01:34:02,291
זה רגע חמור, חברים.

560
01:34:02,292 --> 01:34:05,673
אתה מחפש אשם,
אבל זה מאוחר מדי.

561
01:34:06,167 --> 01:34:09,548
כמה פעמים הזהרתי אותך!

562
01:34:10,708 --> 01:34:17,834
ניסיתי על ידי קרס או על ידי נוכל, הוא עשה
אל תקשיב, היה לו ראש משלו.

563
01:34:18,125 --> 01:34:21,791
לבסוף, הוא קבע את הילדים
להדביק פוסטר בכל רחבי העיר.

564
01:34:21,792 --> 01:34:25,166
זו האמת, מריאן.
- ומי צד את החתול ברובה?

565
01:34:25,167 --> 01:34:29,709
אני לא יודע, לחלק אולי יש,
אבל אני צדתי ארנבות.

566
01:34:29,833 --> 01:34:33,916
אז בגלל זה ירית בכל
טום-חתול?

567
01:34:33,917 --> 01:34:36,883
ראיתי את זה במו עיניי...
די, טוניה.

568
01:34:37,208 --> 01:34:40,957
אני חושב שעדיף שתביא
טאבי כאן, אתה לא חושב?

569
01:34:40,958 --> 01:34:43,624
מה אתה אומר על זה?
- כרצונך,

570
01:34:43,625 --> 01:34:46,876
בשמחה אפטר מזה,
חוץ מזה, זה לא עשה לי כלום.

571
01:34:54,583 --> 01:34:57,751
תביא את החתול. אבל בחיים.
- אני אעשה זאת.

572
01:35:10,583 --> 01:35:17,129
שׁוּם דָבָר.
לא זכר מהם.

573
01:35:18,083 --> 01:35:22,294
מַה?
שתוק, מדונה.

574
01:35:25,542 --> 01:35:28,582
למה רוברט לא מדבר
הפה הקולני.

575
01:35:28,583 --> 01:35:31,291
הילדים תמיד אהבו אותו.

576
01:35:31,292 --> 01:35:33,166
אני מציע שהאהוב עליהם
מורה

577
01:35:33,167 --> 01:35:36,832
והחבר הכי מוכשר בצוות שלי

578
01:35:36,833 --> 01:35:40,629
מדבר אל התלמידים החסרים.
חבר רוברט.

579
01:35:40,958 --> 01:35:43,498
כֵּן.
- אתה צודק.

580
01:35:53,292 --> 01:35:58,999
מַה שֶׁהַיָה הַיָה.
- ילדים יקרים...

581
01:35:59,000 --> 01:36:03,625
במיוחד פיטר שלי.
זה אני, המורה שלך רוברט.

582
01:36:03,917 --> 01:36:08,291
אני מחכה לך
עם האמהות והאבות שלך.

583
01:36:08,292 --> 01:36:11,374
אם ראית כמה הם עצובים
וגם אני.

584
01:36:11,375 --> 01:36:14,332
לא בגדת בחבר החתול שלך,
אתה שמרת

585
01:36:14,333 --> 01:36:17,249
מחזיקה לי אצבעות
וזה מאוד נחמד מצידך.

586
01:36:17,250 --> 01:36:21,207
אבל זה לא יעזור, אם אתה
להמשיך להסתתר.

587
01:36:21,208 --> 01:36:25,124
אם תחזור, נהיה ביחד
שוב, כדי שאף אחד לא יפגע בשיער

588
01:36:25,125 --> 01:36:28,707
על ראשו חד העין של טאבי.

589
01:36:28,833 --> 01:36:32,416
לכן כדאי למהר לחזור
כדי שנוכל לשחק ביחד

590
01:36:32,417 --> 01:36:36,207
ואומרים זה לזה הכי הרבה
דבר יפה בעולם

591
01:36:36,208 --> 01:36:38,748
היא ידידות.

592
01:36:47,458 --> 01:36:49,796
בוא, זבל.

593
01:36:52,958 --> 01:36:55,711
והגברת הקטנה.

594
01:38:06,708 --> 01:38:09,675
פיטר.
- הילד שלי.

595
01:38:19,083 --> 01:38:21,836
איפה טאבי?
- ממש כאן!

596
01:38:25,667 --> 01:38:29,541
הוא לא יכול לראות.
שים את הגרב הזה.

597
01:38:29,542 --> 01:38:32,081
חוץ מזה, כולנו הראינו
הצבעים האמיתיים שלנו. - אכן.

598
01:38:32,250 --> 01:38:34,457
רגע, חיבקת את טאבי

599
01:38:34,458 --> 01:38:38,416
ועכשיו אנחנו צריכים לשמור עליו
כמו תפוח העין.

600
01:38:38,417 --> 01:38:41,332
שקרן חסר בושה.
- מי ישמור עליו?

601
01:38:41,333 --> 01:38:43,624
הבטחתי לתת אותו לילדים.
– ולא היה להם אותו?

602
01:38:43,625 --> 01:38:46,916
תגיד לי, אולדה.
- אתם מתנהגים כמו ילדים.

603
01:38:46,917 --> 01:38:49,291
יכולנו לברך אחד את השני
על זה. אני מבקש סליחה.

604
01:38:49,292 --> 01:38:50,375
קדימה, רוברט.
תהיה הגיוני.

605
01:38:50,375 --> 01:38:51,872
קדימה, רוברט.
תהיה הגיוני.

606
01:38:53,292 --> 01:38:55,629
אתה שומע את זה?

607
01:41:24,333 --> 01:41:27,715
זיקית.
תראה, הוא זיקית!

608
01:42:02,792 --> 01:42:06,588
בסופו של דבר ניצחת.
האם אתה שמח?

609
01:42:13,333 --> 01:42:15,671
בוא איתי, רוברט.

610
01:42:18,958 --> 01:42:20,881
האם תרצה?

611
01:44:09,417 --> 01:44:13,841
פעם...
זה היה צריך לקרות!